Eirouvine
Daf 8b
משנה: לְחָיַיִם שֶׁאָֽמְרוּ גּוֹבְהָן עֲשָׂרָה טְפָחִים רוֹחְבָּן וְעוֹבְיָן כָּל שֶׁהֵן. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר רָחְבָּן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים׃
Traduction
Les 2 lattes latérales en question auront une hauteur de dix palmes, si minime que soit la largeur et l’épaisseur; selon R. Yossé, la largeur devra être d’au moins 3 palmes.
Pnei Moshe non traduit
מתני' לחיים שאמרו. התם בגמרא מפרש הא דקתני לחיים ולא קתני לחי כדקתני הקורה משום דאמחלוקת ר''א וחכמים דלעיל קאי וה''ק אותן לחיים שנחלקו בהן ר''א וחכמים גבהן עשרה טפחים כשיעור הכשר גובה המבוי ואם היה המבוי גבוה הרבה אפ''ה די בלחי גבוה עשרה טפחים אבל רחבן ועוביין כל שהוא סגי:
ר' יוסי וכו'. ואין הלכה כר' יוסי:
הלכה: לְחָיַיִם שֶׁאָֽמְרוּ כול'. מַתְנִיתָא בִמְשׁוּכִין מִן הַכּוֹתֶל. אֲבָל אִם הָיוּ סְמוּכִין לַכּוֹתֶל אוֹף רִבִּי יוֹסֵי מוֹדֶה. וְתַנֵּי כֵן. עָשָׂה לְחָיַיִם לַמָּבוֹי. אִם גְּבוֹהִין מִן הָאָרֶץ פָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה. אוֹ שֶׁהָיוּ סְמוּכִין לַכּוֹתֶל פָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה. מוּתָּר. שְׁלֹשָׁה. וְהוּא שֶׁיְּהֵא הָעוֹמֵד רָבֶה עַל הֶחָלָל.
Traduction
Dans notre Mishna, R. Yossé prescrit un minimum de 3 p., parce qu’il s’agit de lattes écartées du mur; mais si elles touchent au mur, R. Yossé reconnaît, comme le préopinant, qu’il suffit d’une mesure infime. En effet, on a enseigné: les lattes posées à l’entrée de la ruelle sont valables, si elles ne sont pas à 3 p. de distance du sol, ou du mur, à condition que la partie restée pleine soit supérieure au vide.
Pnei Moshe non traduit
גמ' מתניתין דפליגי בשיעור רוחב הלחי במשוכין מן הכותל והיינו בפחות משלשה דאיכא לבוד. ובכה''ג ס''ל לרבי יוסי דמיהת רחבו שלשה בעינן שיהא נראה וניכר שהעמידו משום לחי אבל אם היה סמוך לכותל אוף רבי יוסי מודה דברוחב כל שהוא סגי שזה ניכר הוא משום לחי:
ותני כן. שהלחי הנמשך מן הכותל פחות משלשה טפחים מותר:
שלשה. ואם הוא מופלג שלשה טפחים מן הכותל בכי הא והוא שיהא העומד רבה על החלל דלא ליתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא וליבטליה:
עֲגוּלָּה רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא מְרוּבַּעַת. עוֹד הִיא דְּרִבִּי יוּדָה. מִן הַיָּם לָֽמְדוּ. וַיַּ֥עַשׂ אֶת הַיָּם֖ מוּצָ֑ק עֶ֣שֶׂר בָּ֠אַמָּה וגו'. אֶיפְשַׁר לוֹמַר עָגוֹל. שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר מְרוּבַּע. אֶיפְשַׁר לוֹמַר מְרוּבַּע. שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר עָגוֹל. 8b אִין תֵּימַר עָגוֹל. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר. מֵאָה וְשִׁשִּׁים יָדוֹת טַהֲרָה הוּא מַחֲזִיק. אִין תֵּימַר מְרוּבַּע. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר. מֵאָה וְעֶשׂרִים וּשְׁתֵּי יָדוֹת טַהֲרָה הָיָה מַחֲזִיק. אֱמוֹר מֵעַתָּה. שְׁתֵּי אַמּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת עֲגוּלוֹת הָיוּ. שָׁלֹשׁ אַמּוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת מְרוּבָּעוֹת הָיוּ. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר. מֵאָה וַחֲמִשִּׁים יָדוֹת טַהֲרָה הָיָה מַחֲזִיק. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר אַלְפַּיִים בַּת֭ יָכִֽיל. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר מַֽחֲזִ֣יק בַּתִּ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים יָכִֽיל׃ אֶיפְשַׁר לוֹמַר אַלְפַּיִים. שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים. אֶיפְשַׁר לוֹמַר שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים. שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר אַלְפַּיִים בַּת֭. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר. אַלְפַּיִים בְּלַח שֶׁהֵן שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים בְּיָבֵשׁ. מִיכָּן לָֽמְדוּ חֲכָמִים. אַרְבָּעִים סְאָה בְלַח שֶׁהֵן כּוֹרַיִים בְּיָבֵשׁ.
Traduction
–''Si elle est cylindrique, est-il dit, on la suppose carrée, etc.''. C’est aussi l’opinion de R. Juda qui est exprimée là, et le calcul de proportion entre la largeur et le cercle entier est déduit du grand bassin d’eau, ou mer, érigé par Salomon, comme il est dit (1R 7, 23): Il fit une mer de fonte ayant dix coudées d’un bord à l’autre (en diamètre), etc., et une ligne de 30 coudées tout autour. Or, on ne peut pas dire que c’était un cercle parfait, puisqu’il résulte de la suite (de la substruction des coloquintes) qu’il y avait des lignes de 10 coudées, formant le carré; et cette dernière forme n’était pas non plus parfaite, puisque le verset précité parle de rond. Or, si l’on admet que ce bassin était carré, il se trouverait 166 parts (19)Le texte a: Yad dans le sens de capacité. d’eau pure et 2 fractions (20)''Un carré de 10 coudées = 100, x 5 hauteur = 500 ; le bain légal devant avoir une coudée carrée sur 3 de hauteur ; 450 coudées = 150 bains, et les 150 en reliquat = 16 bains et 2/3, ou au total: 166 et 2 fractions.''; s’il est admis qu’il était rond, il y avait une contenance de 125, ou un quart de moins que le carré (21)Peut être cherchait-on alors la quadrature du cercle. - Notons, à ce propos, la remarque des Tossafistes sur B., même, 5a, disant: l'hypoténuse d'un parallélogramme de 1 sur 3 est moins longue que celle d'un carré, 1X1.. Il faut en déduire que, sur la hauteur totale de 5 coudées, les 2 supérieurs étaient rondes, et les 3 inférieures formaient un carré. Comment se fait-il qu'un verset (ibid., 26) dise: ''elle contenait 2000 bath (22)Mesure de liquide d'environ 51 litres.'', et un autre (2Ch 4, 5): ''elle contenait 3000 bath''? D’où vient cette différence de chiffres? C’est que la première mesure s’applique aux liquides, la seconde aux objets secs. Les sages en tirent cette conclusion qu’une contenance de 40 saas à l’état liquide équivaut à 2 cours d’objets secs (un tiers en plus).
Pnei Moshe non traduit
עגולה וכו' עוד היא דרבי יודה. האי בבא נמי דרבי יהודה וכהאי לישנא קמא אליבא דרבי זעירא לעיל:
מן הים למדו. מים שעשה שלמה למדו לומר דכל שיש בהקיפו שלשה טפחים יש ברחבו טפח:
עשר באמה משפתו ועד שפתו עגול סביב וחמש באמה קומתו אפשר לומר עגול שכבר נאמר מרובע. לאו דווקא דלא מצינו כתוב בהדיא מרובע אלא דקראי מוכחי שהיה מרובע באמות התחתונות כדלקמן דכתיב אלפים בת יכיל והבת הוא שלשה סאין שנאמר מעשר הבת מן הכור וכור הוא שלשים סאין נמצא אלפים בת הוי ששה אלפים סאין שהן עולין למאה וחמשים ידות טהרה כלומר מקואות של מקום טהרה ששיעור מקוה ארבעים סאה וא''כ ד' אלפים סאין והן ארבעים מאות סאין מאה מקואות של ארבעים סאה ושני אלפים סאין חמשים מקואות וזה לא תמצא בים שהיה עשר על עשר ברום חמש אמות אם לא שתאמר ששלש אמות התחתונות מרובעות היו ושתי אמות העליונות עגולות היו כדמסיק ואזיל:
אין תימר עגול. היה כל הים:
נמצאת אומר מאה וששים ידות טהרה הוא מחזיק. נתחלפו התיבות כאן בספרי הדפוס וכצ''ל אין תימר מרובע נמצאת אומר מאה וששים וכו' ואין תימר עגול מאה ועשרים ושתי ידות טהרה (ומ''מ אין החשבון דכאן מכוון כדלקמן) שכך הוא החשבון של מקום מרובע עשר על עשר ברום ה' אמות שכשתחלוק אותם לרצועות של עשר תמצא בכל רצועה עשר אמות אורך ברוחב אמה וברום חמשה תחלקם לחתיכות של אמה על אמה תמצא מאה חתיכות וכל אחת אמה על אמה ברום חמש אמות שים אותן זה על זה הרי כאן חמש מאות אמה ושיעור מקוה של מ' סאה הוא אמה על אמה ברום שלש א''כ למאה מקואות צריך שלש מאות אמות ולחמשים מאה וחמשים אמות ונשתיירו עוד חמשים אמות הרי כאן שליש של חמשים מקואות יותר על ק''נ מקואות. ומה שכתוב כאן במרובע (וכמו שהגהתי) מאה וששים אין החשבון כך לפי שהן יותר ומיהת אין אתה מקיים הכתוב של אלפים בת שהן ק''נ מקואות מכוון וא''כ אי אתה יכול לומר שהיה הים כולו מרובע:
אין תימר עגול נמצאת אומר מאה ועשרים ושתי ידות טהרה. גם זה אינו מכוון אלא כצ''ל מאה ועשרים וחמשה שכך הוא החשבון של מקום עגול עשר על עשר ברום חמש שהרי העיגול חסר רביע מן המרובע א''כ למאה מקואות צריך ארבע מאות אמה ומאה אמות הנותרים הן כ''ה מקואות הרי דגם כולו עגול היה לא תוכל לומר ואמור מעתה שתי אמות העליונות עגולות היו והן חמשים מקואות שאלו הוו מרובעות היה בה מאתים אמות עכשיו שהן עגולות נתמעט הרביע ואינן אלא מאה וחמשים אמות שהן חמשים מקואות:
ושלש אמות התחתונות מרובעות היו. ויש בהן עשר על עשר שהן מאה אמה על אמה ברום שלש אמות והן מאה מקואות ובין הכל היה ק''נ מקואות:
כתוב אחד אומר אלפים בת יכיל. במלכים ובד''ה כתיב מחזיק בתים שלשת אלפי' הא כיצד כתוב אלפים מיירי במדת לא ושלשת אלפים הן במדת יבש דגודשא תלתא יתר היא:
מכאן למדו חכמים לומר מ' סאין בלח שהן כוריים ביבש כמו ששנינו בפ' ט''ו דכלים:
Eirouvine
Daf 9a
אַבְנֵי הַבִּנְייָן הַיּוֹצְאוֹת מִן הַבִּנָייָן. אִם אֵין בֵּין אַחַת לַחֲבֵירָתָהּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. נִידּוֹן כִּלְחָיַיִם. קֶרֶן זָוִית יוֹצֵא מִיכָּן וְקֶרֶן זָוִית יוֹצֵא מִיכָּן נִידּוֹן כִּלְחָיַיִם. כּוֹתֶל הַנִּכְנַס וְנִרְאֶה כְפַס מִבִּפְנִים וְשָׁוֶה מִבַּחוּץ. אוֹ שֶׁנִּרְאֶה כְפַס מִבַּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים. נִידּוֹן כִּלְחָיַיִם. 9a הָיָה מָשׁוּךְ. אַבָּא בַּר רַב חוּנָה אוֹמֵר. רוֹאִין אוֹתוֹ כִּילּוּ הוּא כָנוּס. הָתִיב רַב חִסְדַּיי. וְהָתַנִּינָן. חָצֵר גְּדוֹלָה שֶׁנִּפְרָצָה לִקְטַנָּה. הַגְּדוֹלָה מוּתֶּרֶת וְהַקְּטַנָּה אֲסוּרָה. וְיֵיעָשׂוּ כוֹתְלֵי גְדוֹלָה כִלְחָיַיִם אֶצֶל כּוֹתְלֵי קְטַנָּה וְהוּתְּרָה קְטַנָּה. אָמַר לֵיהּ אַבָּא בַּר רַב חוּנָה. תִּיפְתָּר בִּמְשׁוּכִין יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר. תַּנֵּי רִבִּי שִׁייָן קוֹמֵי רִבִּי אָחָא. בִּגְדוֹלָה אַחַת עֶשְׂרֶה וּבִקְטַנָּה עֶשֶׂר. אִיתְבְּעִת מַתְנִיתָא וְלֹא אִישְׁתַּכַּחַת.
Traduction
Quant aux pierres en saillie d’une construction, s’il n’y a pas entre l’une et l’autre un intervalle de 3 palmes, elles suivront la même règle que les lattes, de même qu’au cas où une pierre angulaire sort d’un côté et une autre pierre sort d’un autre mur (il n’est pas besoin d’une latte additionnelle pour libérer le tout). Lorsqu’un mur se trouve évidé, ou diminué d’épaisseur, au point qu’à l’intérieur il ressemble à une palissade (aussi mince) et que le niveau reste uni à l’extérieur ou à l’inverse, s’il ressemble à une palissade par l’extérieur qui est resté égal à l’intérieur, on le considérera à l’égal des lattes. Si la latte semble (par sa position) vouloir prolonger les parois de la ruelle, on la considère aussi, selon Aba b. R. Houna comme rentrée au niveau du reste. Mais, objecta R. Hisdaï, n’est-il pas dit plus loin (9, 2): ''lorsqu’une grande cour, par suite d’une brèche survenue au mur de clôture, se trouve ouverte sur une petite, il sera permis au propriétaire de la grande (en posant l’éruv) de porter les ustensiles au dehors, non au maître de la petite cour, laquelle forme une sorte de porte de la grande''; or, les murs de la grande devraient être considérés au moins comme des lattes pour la petite, de façon à libérer cette dernière (n’est-ce pas analogue au mur précité, dont la brèche est visible du dehors)? On peut supposer, répond R. Aba b. R. Houna, qu’il s’agit du cas où les parois de la petite cour ont pénétré dans la grande à plus de dix coudées (ce que l’on ne peut plus considérer comme simple latte). R. Shiin objecta en présence de R. Aha: la grande cour étant composée de 11 coudées et la petite de 10, il n’y a qu’une coudée d’excédant, qui, divisée en 2 parts de 3 p. chacune (diminuée en outre du montant de l’épaisseur du mur), devrait être annulée (n’en résulte-t-il pas, contre R. Aba, que pour admettre imaginairement la présence d’une latte, il faut une distinction visible à l’intérieur)? On se mit à chercher où cet enseignement avait été énoncé, et l’on ne trouva pas.
Pnei Moshe non traduit
אבני בנין וכו'. תוספתא היא בפ''ק ויש שם ט''ס:
קרן זוית יוצא מכאן וכו'. כבליטה בקרן זוית שבראש הכותל:
נידון כלחיים. אליבא דר''א דס''ל שני לחיים בעינן:
כותל הנכנס. שכנס ומיעט לעובי הכותל מבפנים ונראה כפס בראשו להעומדי' מבפני'. ושוה הוא מבחוץ או שמיעטו מעוביו מבחוץ ושוה הוא מבפנים נידון משום לחי:
היה משוך. שלא מיעט בעוביו כלום אלא שמשך את הכותל מעט לרוחב המבוי ונראה הוא מבפנים ושוה הוא מבחוץ כזה או שמשכו לצד חוץ ושוה הוא מבפנים כזה:
רואין אותו כאלו הוא כנוס. ונידון הוא משום לחי:
והתנינן. לקמן בפרק כל גגות:
חצר גדולה שנפרצה לקטנה הגדולה מותרת. מפני שנשתיירו בה גפופין מכאן ומכאן והך פירצה כפיתחא היא והקטנה אסורה שהרי נפרצה במלואה היא ואם איתא דמשוך ככנוס הוא אמאי קטנה אסורה. ונימא דיעשו כותלי הגדולה שנשארו מכאן ומכאן כלחיים אצל הקטנה והותרה הקטנה בהן שאע''פ שאותן הגיפופין של הגדולה אינם נראין מבפנים להעומדים בקטנה מ''מ הרי נראין הן להעומדים בגדולה. וא''כ תהא הקטנה ניתרת משום שוה בפנים ונראה בחוץ:
תפתר במשוכין יותר מעשר. כלומר שנמשכין כותלי הגדולה הרבה מכותלי הקטנה וכותלי הקטנה נכנסין לתוך הגדולה דהשתא אי אתה יכול להתירה משום שוה מבפנים ונראה מבחוץ מכיון דהגיפופין של הגדולה ניכרות הן שאינן מכותלי הקטנה שהרי כותלי הקטנה נכנסין הן לתוכה ולבוד נמי ליכא למימר ושיהא נחשבין כותלי הקטנה הנכנסין בהגדולה כאלו הן מחוברין לצדדי כותלי הגדולה ואכתי תשתרי משום נראה מבחוץ דאין כאן לבוד הואיל וכותלי הגדולה רחוקין הרבה מכניסת כותלי קטנה הלכך הקטנה אסורה:
תני ר' שיין קומי רבי אחא. ברייתא חדא דמפרשא למתני' דמיירי בשהגדולה אחת עשרה אמה והקטנה עשרה והשתא תיקשי דשפיר משכחת לה הכא תורת לבוד שהרי מכיון שאין הגדולה עודפת על הקטנה אלא אמה אחת שהיא שפה טפחים וא''כ ג' טפחים לכאן וג' טפחים לכאן ועל כרחך עובי כניסת הכתלים ממעטין את השלש מכאן ומכאן ואיכא לבוד. ולקמן מפרש ומשני לה:
איתבעת מתניתא ולא אישתכחת. כלומר היו מבקשים ומחזרין אחר ברייתא זו דרבי שיין אם נשנית היא בבית המדרש פעם אחת ולא נמצאת שנשנית וא''ל ר' אחא לרבי שיין דתני הך ברייתא קמיה כן א''ר שמעון בן לקיש כל משנה שלא נכנסה לחבורה בבית המדרש אין סומכין עליה כלום:
אָמַר לֵיהּ אָחָא. כֵּן אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. כָּל מִשְׁנָה שֶׁלֹּא נִכְנְסָה לַחֲבוּרָה אֵין סוֹמְכִין עָלֵיהָ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. אַתְייָא כְמָאן דָּמַר. חָצֵר נִיתֶּרֶת בִּשְׁנֵי פַסִּין וּבִלְּבַד פַּס שֶׁלְאַרְבָּעָה טְפָחִים מִיכָּן וּפַס שֶׁלְאַרְבָּעָה טְפָחִים מִיכָּן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. וַאֲפִילוּ תֵימַר כֵּן אַתְיָא כְמָאן דָּמַר. חָצֵר נִיתֶּרֶת בִּשְׁנֵי פַסִּים. וּבִלְּבַד פַּס שֶׁלְאַרְבָּעָה טְפָחִים מִיכָּן וּפַס שֶׁלְאַרְבָּעָה טְפָחִים מִיכָּן. רַב עוּקְבָּה בְשֵׁם רַבָּנִן דְּתַמַּן. לִגְדוֹלָה הֵן נִידּוֹנוֹת וְאֵינָן נִידּוֹנוֹת לִקְטַנָּה.
Traduction
Alors Aha dit: R. Simon b. Lakish nous a appris que tout enseignement qui n’a pas reçu la sanction d’une assemblée ne mérite pas d’attention (23)Cf. B. Hulin 141.. En outre, dit R. Yossa, malgré l’infériorité de l’excédant, la petite cour reste interdite, parce qu’Aba admet (24)Ci-dessus, 1. comme Rabbi qu’une cour pourra être autorisée pour le transport par la présence de 2 palissades, ayant chacune 4 p. S’il en est ainsi, objecta R. Yossa b. R. Aboun, que pour libérer une cour il faut 2 palissades ayant chacune 4 p., comment admettre la libération pour la grande cour? C’est que, dit R. Oukba au nom des autres sages, pour la grande cour, le léger excédant constitue juste la latte additionnelle qui produit la libération; ce qui n’a pas lieu pour la petite.
Pnei Moshe non traduit
א''ר יוסה אתיא כמ''ד חצר ניתרת בשני פסין וכו'. כלומר דרבי יוסה בא לתרץ שאף לאותה ברייתא דתני רבי שיין נמי לא תקשי דאתיא כהאי מ''ד לעיל בהלכה א' גבי הא דבעי ר' זעירא חצר במה היא דניתרת דמייתי פלוגתא דתנאי ואיכא מ''ד דס''ל דבעינן שני פסין אחד מכאן ואחד מכאן וכל פס ופס של ד' טפחים והשתא תוקמי להך ברייתא דקתני הגדולה באחת עשרה והקטנה בעשר' דמיירי במופלגין כותלי קטנה מכותלי גדולה שני טפחים מכאן וארבעה טפחים מכאן והשתא אע''ג דאיכא הכא תורת לבוד מיהת מרוח אחת מ''מ הואיל ובעינן פס ד' מכאן ופס ד' מכאן וליכא הלכך אין כאן צד היתר לחצר הקטנה:
אמר רבי יוסי בר' בון ואפילו תימר כן אתיא כמ''ד וכו'. כלומר דרבי יוסי ב''ר בון נמי ה''ק דאפילו תימר כן ותוקמי כהך מ''ד דבעינן שני פסין של ארבע טפחים מכאן ומכאן נמי שפיר מיתרצא כדאמרן אלא דלא צריכין להך אוקמתא דבלאו הכי לא קשה ולא מידי דרב עוקבא בשם רבנן דתמן קאמר דהיינו טעמא שאין הקטנה ניתרת בהגפופין של הגדולה לפי שלהגדולה הן נידונית ולגבה הוא דשייכי אותן הגיפופי ואין נידונית כלל להקטנה ואע''ג שיש כאן שוה מבפנים ונראה מבחוץ סברי רבנן דתמן דבכה''ג אינו נידון משום לחי:
כּוֹתֶל שֶׁצִּידּוֹ אֶחָד יוֹצֵא וְצִידּוֹ אֶחָד כָּנוּס. כַּהֲנָא אָמַר. נוֹתֵן אֶת הַקּוֹרָה לוֹכְסָן וּמִשְׁתַּמֵּשׁ לוֹכְסָן. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם כַּהֲנָא. נוֹתֵן אֶת הַקּוֹרָה לוֹכְסָן וּמִשְׁתַּמֵּשׁ לוֹכְסָן. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְהֵא הַקּוֹרָה מְשׁוּכָה יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר. ומִדְּרִבִּי יוֹסֵי. קִייְמָהּ רַב אֶבְדַּיְמִי נְחִיתָה. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְהֵא הַקּוֹרָה מְשׁוּכָה יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא הַכּוֹתֶל מָשׁוךְ יוֹתֵר מֵאַרְבַּע. אַשְׁכַּחַת אָמַר. מַה דִצְרִיכָה לָהֵן פְּשִׁיטָא לָהֵן.
Traduction
Si un mur de la ruelle est plus proéminent sur la voie publique que le 2e mur, il faut, selon Cahana, placer la poutre additionnelle en biais ( loxon ) et porter juste au-dessous de la place qu’elle occupe (inégalement). C’est aussi l’avis de R. Aha au nom de Cahana, qui ajoute la condition que la poutre ainsi disposée ne se prolonge pas au delà des dix coudées formant la porte. Par R. Yossé, R. Abdimé Nahitha conforma cette règle et proclama que la poutre ne devra pas dépasser la limite de dix coudées. R. Aha dit au nom de R. Simon b. Lakish: il ne faut pas, en ce cas d’inégalité des murs, que le plus long dépasse le plus court d’un excédant de 4 coudées. Il en résulte que ce qui va de soi pour l’un (la limite de 10 coudées pour la poutre) est l’objet d’un doute pour l’autre (parlant seulement du prolongement de 4 coudées), et vice versa.
Pnei Moshe non traduit
כותל. של מבוי שצדו אחד יוצא להלן וצידו אחד שכנגדו כנוס וקצר הוא:
נותן את הקורה. באלכסון ומשמש הוא תחתיה באלכסון בארוך כנגד הארוך ובקצר כנגד הקצר:
ובלבד שלא תהא הקורה משוכה יותר מעשר. כגון שאין האלכסון אלא עשר דיותר מעשר לא הוי פתח:
ומדרבי יוסי קיימא רבי אבדימי נחיתה וכו'. כלומר וכך קיבל ג''כ רבי אבדימי נחיתה מדרבי יוסי שצריך שלא יהיה האלכסון יותר מעשר ועל שם שהיה רבי אבדימי רגיל לירד לבבל קרי ליה נחיתה:
ר' אחא בשם ר''ל. קאמר ובלבד שלא יהא הכותל הקצר משוך מחבירו הארוך יותר מארבע אמות ולקמן מפרש בהי גוונא הוא דאיירי:
אשכחת אמר. נמצאת אומר דמה דצריכה להן כלומר מאי דמספקא ליה להך מ''ד פשיטא להן לאידך דמר לא מכשר אלא אם אינו משוך זה מזה יותר מארבע אמות ומשום דביותר מזה מספקא ליה ואידך מכשר עד עשר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source